נא לדעת

בריטניה היא אם הפרלמנטים   ג'ון ברייט במאמר הקודם שיטחתי את הטענה שיש למדינתנו בעיית ממשל והצעתי את השיטה הנהוגה בגרמני כפתרון אחד, המשלב הצבעה במישור ארצי והצבעה גיאוגרפית לפי מחוזות בחירה. (ראו  הפוסט הקודם ) במאמר הנוכחי אציג בפניכם את המנגנון הבריטי שאופיו מחוזי בלבד על פי חלוקה גיאוגרפית. ·          גילוי נאות אני בעל אזרחות בריטית מפה של ייצוג בפרלמנט הבריטי נכון ל2017 הפרלמנט הבריטי מורכב מנציגים של 650 מחוזות בחירה ולכל מחוז ישנו נציג אחד. המחוזות חולקו בהתחלה לפי נוסחה של 500 מושבי בסיס לאנגליה, [1] ולאחר מכן נעשה שימוש ביחס מספר תושבים למושב, כלומר כמות התושבים בעלי זכות הצבעה באנגליה חלקי 500, בכדי לברר כמה מושבים יחולקו לשאר הארצות החברות בממלכה מאוחדת. אחרי כל החישובים הללו חילקו גם את אנגליה עצמה ל9 אזורים גיאוגרפים כשכל אזור מקבל הקצאת מושבים לפי כמות התושבים. [2] חלוקת מושבים בתוך אנגליה זוהי הסיבה שיש יותר חברי פרלמנט שמייצגים את לונדון מאשר יורקשייר. את החלוקה הפנימית של המושבים בכל מחוז עשו בכפוף לגבולות השיפוט של הרשויות המקומיות כד

בעיית משילות או בעיית ממשל? נדמה כי הציבור בארץ מכיר היטב את צמד המילים "בעיית המשילות", הוא מופיע כ"כ הרבה במצעי הבחירות עד שניתן לכנותו הטרנד של הבחירות ל כנסת ה19 ב2013. לא מדובר פה בבעיה חדשה. עוד בשנת 1954 [1] כנסות וממשלות ישראל התחבטו בבעיה וחפשו אחר הפתרון הנכסף. מה לא ניסו? העלו את אחוז החסימה ל1%, 1.5% ,2% ולאחרונה 3.25%. חוקקו הצבעה ישירה בקלפיות לתפקיד ראש הממשלה בכדי לחזק את מעמדו מול הסחטנות של המפלגות הקטנות וביטלו את הרעיון אחרי 3 מערכות בחירות עקב כישלונו הצורב. אפילו חוקקו חוק המתנה הפלת ממשלה ביכולת לכונן ממשלה חלופית ללא בחירות. זהו חוק מיותר לאור העובדה שרק ממשלה אחת בתולדות המדינה הופלה כך, והוא נעשה מיותר עוד יותר כשחושבים על זה שבשתי הפעמים האחרונות ניגשנו לקלפי ביוזמת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אחרי 63 שנה של ניסיון ''לרפא'' את התסמינים של הביצה הפוליטית הישראלית צריך לתת פתרון אמיתי, פתרון רדיקלי - שינוי שיטת הממשל. יש בחוץ, בעולם הגדול, הרבה שיטות - בחירות מחוזיות, בחירות אלקטורליים, משטר נשיאותי ,נשיאות פרלמנטרית וכו&

                          פתרונות לסחבת בתי המשפט חלק א'-חקיקה מאז יוני מדברים במסדרונות המשפטיים של מדינת ישראל על הגבלת או הגדרת אורך חקירות משטרה. כמו כל הצעה יש לזכותה טיעונים מבוססים בעד וטיעונים מבוססים נגד, עבור הכתב הזה אני אזקוף את שרת המשפטים איילת שקד לזכות ואאמין שטובת האזרח לנגד עיניה. סוף סוף כל אחד ואחת מאיתנו יוכל להיכנס לחקירה כשבליבו נצורה הידיעה שבלב מסויים זה ייגמר (בניגוד  לחקירות ליברמן). אבל זהו רק חצי מהפתרון. כי ההגנה הזאת ששרת המשפטים מבקשת להנחיל עבור האזרח על המשטרה, לא תונחל במקביל בבתי המשפט. שם ההליך המשפטי יכול לקחת מעל לשנתיים על עבירה הנחשבת לקלה. דבר זה מחלל את זכותנו להליך הוגן ודוחף נאשמים לעסקאות טיעון (להרחבה ראו את מאמר צדק להיעשות ). הפתרון השלם הוא: הגדרת אורך המשפט בישראל. בעיית המשפטים הארוכים אינה בלעדית לישראל ונמצאה בשאר מדינות המערב, אך בעוד שהן מקמו אותו בראש סדר העדיפויות החוקתי-משפטי, ונלחמו בו באמצעות חקיקה פרלמנטרית, בתקנות פנימיות בפרקליטות, בהנהלת בתי המשפט ובמשרד המשפטים, בישראל לא נעשה דבר. בדו''ח שהו