חזקת חפות - אמת או בדיה?

 כל מלצר יודע, שצריך לתת זמן לסועד להסתכל על התפריט לפני שהוא ניגש להסביר לו את מה שקרא. מה שאנחנו רואים הוא גסיסה מהירה של ערך "חזקת החפות" מול עיננו עקב השיח האלים שמתרחש כיום בארץ. ואין פלא שאי אפשר לראות אותו, שכן אנחנו בטוחים שהמשפט "אתה זכאי עד שתוכח אשמתך" הוא חוק, אבל האם זה באמת ככה?

 לאחרונה, לאור החשדות כלפי ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי וח"כ באסל גאסט מבל"ד, הועלו קריאות רבות לעבר שני חברי הכנסת להתפטר. הח"כים שקראו להתפטרותם טענו ח"כ שסרח לא יוכל לכהן בכנסת ישראל, שכן דבר זה לא מכבד את שלטון החוק הישראלי. מנגד, עלו קולות של ח"כים אחרים, שטענו שיש לוודא שהח"כ המואשם אכן אשם לפני שקוראים לו להתפטר.

 לאט לאט ניתן לראות כיצד במקרים רבים, אדם שמועלות נגדו חשדות, הופך במדינתנו לאשם, עוד לפני שנפתחת חקירה. הנטייה של התקשורת ושל הציבור לקפוץ למסקנות ולהאשמות, לא נותנת הזדמנות לאדם להגן על שמו הטוב. גם אם האזרח יכנס למשפט וייצא זכאי, שמו כבר הוכפש והוכתם. במקרה של באסל גאסט למשל, יואב קיש קרא לו "סוס טרויאני" ושהוא ושאר חברי מפלגת בל"ד, לא צריכים לשבת בכנסת ישראל, אלא בכלא. [1] שרת המשפטים איילת שקד אף הגדילה לעשות ולקרוא לו גיס חמישי.[2] זהבה גלאון קראה לסלומינסקי לקחת את חפציו וללכת הביתה[3]
 מה קורה כאשר מקלידים את הנושא "חזקת חפות" במנועי החיפוש?[4] מקבלים הגדרות, כתבות ומאמרים בנושא. אבל מה לא מקבלים? לא מקבלים שום מקור חוקתי. זה לא תת נושא, חזקת החפות לא מופיעה בשום חצי סעיף בספר החוקים של מדינת ישראל כזכות. מה זה אומר בכלל? שאתה לא זכאי לחזקת חפות, באופן טכני אתה אשם מהגשת כתב האישום. אתה גר במדינה נאורה ומתקדמת, מדינה שמשווה את עצמה לאירופה ולארה"ב בכל המדדים,אבל שבה אתה לא זכאי ע"פ חוק עד שתוכח אשמתך.
אם ככה, מדוע יש שיח בארץ שטוען שיש חזקת חפות? איך זה יכול להיות שלמרות שאין חוק לחזקת חפות, אנחנו לא מתייחסים לנחקרים כאשמים?

 בשביל לענות על עיקר הנושא המסבוך הזה, נקפוץ לשניה אחת לשיעור אזרחות של כיתה י"א. כאשר שופט בא לתת פסק דין, ואין לו חוק בספר החוקים של מדינת ישראל, הוא יתבסס על פסיקות קודמות שהתרחשו בהיסטוריה של מדינת ישראל. ואם אין פסיקה קודמת? חוק  יסודות המשפט משנת 1980 קבע כי - 

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש אנלוגיה, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל." [5] 

 בית המשפט הלכה למעשה גוזר את חזקת החפות מחוק "הכשרות המשפטית האפוטרופסות"  שבין היתר קובע  כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו."[6] הזכות שעליה מתבססת תפיסה זו, היא זכות האדם לכבוד. ממשפט יבש בספר החוקים שלנו, מצא מוסד השפיטה של מדינתנו את חזקת החפות. זה נראה כמו סוף הסיפור. אז למה בכלל צריך חזקת חפות בחוק, אם לבית המשפט יש לאן לפנות כאשר הוא זקוק למקור לחזקת החפות?

 הבעיה היא, שבחוק כבוד האדם וחירותו, לא נכתב שום דבר על חזקת חפות. גם ככה למדינה לקח 44 שנים לחוקק בחוק את זכויותיו של האדם לכבוד, רק ב1992 חוקק החוק. ובכל זאת, גם כאשר מחוקקי ישראל סוף סוף מצאו הגדרה לכבוד האדם, אין שום זכר לחזקת החפות שלנו.

 היום אתה זכאי לחזקת חפות בעיקר בזכות פרשנות למילה "כבוד" בבית המשפט. אותו מוסד, שמושמץ שוב ושוב על פסיקה אקטיבית מידי והתערבות בנושאים שאינם קשורים אליו, הוא זה ששומר על חזקת החפות של אזרחי מדינת ישראל. אולי מזל שלא שיטחו אותו עם D9.


ישנה הצעת חוק מ2003[7] של צחי הנגבי, אשר מבקשת להכניס לחוק יסוד - זכויות משפטיות 9 מילים קסומות "כל אדם בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין." אותן תשע מילים הן אלה שמפרידות כיום ביננו ובין חזקת חפות שמעוגנת בחוק.

 יש לציין שעל אף חזקת החפות אינה כתובה במפורש בחוק, אבל היא כן מגיעה בכמה צורות אחרות שגם הן מקבלות פרשנות. קודם כל במשפט הפלילי, חזקת החפות מופיעה בחוק המעצרים[8]. ישנן הוראות המשרטטות את תנאי המעצר של אדם, שחייבים להיות אנושיים לאורך החקירה ועד תום ההליכים. כלומר, הזכות לחפות מתבטאת ביחס שמקבל אדם לאורך כל התהליך, ושבו המשטרה והפרקליטות נותנים לו יחס של חף מפשע. חפותו היא זו שמזכה אותו בתנאים ובהקלות שהחוק מקנה לו. בחוק האזרחי ישנה חובת ההוכחה[9]. כל עוד לא הוכחו הטענות של שני הצדדים במשפט האזרחי, ההנחה היא ששניהם נהגו כחוק.

 ישנן כל מיני שאלות שעולות מכל החוקים היבשים הללו – האם אנחנו מתייחסים לחזקת החפות בצורה שלה התכוון המשורר כאשר אנחנו מייחסים אותה כחלק מכבוד האדם ולא כאחד החוקים במדינת ישראל? האם חוק מפורש שיעגן את חזקת החפות יעשה שינוי ביחס אל עצורים של רשויות החוק? האם ההתלהמות בשיח הציבורי נגד אנשים אשר מואשמים ירגע מעט?

אלו המון שאלות, שאין להן תשובה אחת. הדבר היחידי שבטוח בעיני הוא שיש צורך להכניס את חזקת החפות לספר החוקים המאובק של מדינת חלם שלנו.


מקורות 


2.     ' https://www.facebook.com/search/top/?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA%20%D7%A9%D7%A7%D7%93: \z
5.      חוק יסודות המשפט, ה'תש"ם-1980 סעיף 1
6.      "הכשרות המשפטית האפוטרופסות" שנחקק ב1962, בסעיף 2
7.      http://main.knesset.gov.il/Activity/Constitution/Documents/H13-02-2005_11-21-34_hanegbi.rtf
  

תגובות