השיטה האיטלקית - יציבות שלטונית מול ייצוג

"דמוקרטיה היא לא רק זכותו של הרוב לשלוט ולמשול אלא בעיקר היא זכותו של המיעוט להיות שונה אך שווה"

אחמד טיבי 

חבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת צודק לחלוטין בתיאורו של שלטון דמוקרטי, ואכן השיטות שהצעתי - הבריטית והגרמנית בנויות על הדגשה והקדשה של זכותו של המיעוט להיות מיוצג בין אם הוא מוגדר גאוגרפית או מגזרית.
אבל איזו אופציה קיימת עבור חברה שהשיטה הנוכחית שלה פגומה לאו דווקא בנציגות רחבה אלא בחסור יכולת של הרוב הנבחר למשול?
פה, נכנסת הMajority bonus system" "  בתרגום מילולי: שיטת בונוס לרוב, להלן השיטה האיטלקית.

השיטה האיטלקית:
כינויה של השיטה נובע ממקורה באיטליה הפשיסטית, ב1923 ממשלת איטליה בראשות בניטו מוסוליני חוקקה חוק המעניק 66% ממושבי הפרלמנט למפלגה הזוכה ברוב יחסי של הקולות^[1] על מנת להבטיח ניצחון מוחלט עבור המפלגה הפשיסטית הלאומית במערכת הבחירות האיטלקית שעמדה להתקיים ב1924.
לאחר כינון מחדש של הממשל דמוקרטי באיטליה ב1946 הרוב המוענק הונמך ל54%, על מנת לשמור על יציבות שלטונה של המפלגה הגדולה ביותר למשול מבלי להיות כפופה לסחטנות פוליטית, אך ללא יכולת ליזום שינוים חוקתיים באופן בלעדי.

כיום לשיטה האיטלקית יש שתי גרסאות שאותן ניתן למצוא מלבד איטליה גם ביוון, סאן מורינו, צרפת ופרלמנט סיציליה.

הגרסה הראשונה קרויה שיטת jackpot  או כל הקופה, בבסיסה הגרסא הזאת דומה לחוק שנחקק בתוקפת מוסוליני, לכן על מנת לעקור את הפוטנציאל הדיקטטורי שנמצא בה הוספו לה שני סעיפים:

א. המפלגה הגדולה ביותר תזכה ל51% מסך כל המושבים כך שהיא תהיה בעלת יכולת למשול באופן יום יומי, אך ללא הכוח הפוליטי לבצע שינוים חוקתיים על דעת עצמה.

ב. למערכת הבחירות יתווסף סבב ב' הדומה לבחירות לנשיאות בצרפת או לתפקיד יושב ראש במפלגת העבודה הישראלית שבו יתמודדו שתי המפלגות הגדולות ביותר על הגדלת חלקם בפרלמנט ל51% מכלל המושבים.

הגרסה השנייה קרויה שיטת הבונוס.
השיטה הזאת היא פחות כסחנית מאחותה הבכורה והיא עובדת כך: המפלגה שזוכה במספר הגדולה ביותר של קולות זוכה במספר מוגדר של מושבים בבית הנבחרים כתוספת לסיעה שלה.
ביוון לדוגמה המספר עומד על שישית  מהמקומות בפרלמנט המונה 300 חברים כך שהמפלגה הגדולה זוכה לחיזוק של 50 חברים, בפרלמנט האוטונומי של סיציליה המונה 90 חברים אחוז החיזוק עומד על 10%.

גם לשיטה זו ניתן להוסיף סבב ב' בין שתי המפלגות הגדולות על תוספת המנדטים.

 השיטה האיטלקית בראי הפוליטיקה בישראל

עכשיו כשאנחנו מכירים את עקרונות "השיטה האיטלקית", נבדוק מה תהיה השפעתה על הפוליטיקה הישראלית והאם היא אכן מבטיחה יכולת משילות לממשלה וחסינות מסחטנות פוליטית ותקציבית על ידי מפלגות המיעוט כלפי הרוב הציבורי בישראל.

חלוקת המנדטים ואחוז הצבעה בבחירות הכלליות האחרונות (2015)^[2]

כפי שאנו רואים בבחירות האחרונות אף מפלגה לא זכתה ברבע מכלל הקולות ובטח שלא לדבר על רוב מינימלי של 61 מנדטים. מעבר לקידומת 3 של הליכוד וחציית רף ה20 מנדטים של המפלגת העבודה (תחת השם המחנה הציוני) נתפסה אז ועדיין כיום כהישג כביר של כל מחנה בפני עצמו.
תחת ''השיטה האיטלקית'' המוצעת היינו יכולים לראות לאחר הבחירות הכלליות את הליכוד והמחנ''צ  מתמודדים ראש בראש בסיבוב נוסף עבור 20 מנדטים נוספים (גרסת הבונוס) או עבור העלאה של אחוז הקולות שלהם ל51% (גרסת הJackpot).
מכיוון שאין לי שום כוונה להתיימר לדעת איזה מחנה באותו תרחיש תיאורטי היה יוצא כשידו העליונה אני אציג תרחיש שבו המפלגה הגדולה ביותר זוכה ישירות בחיזוק פרלמנטרי.

Jackpot בישראל:

מנגנון הjackpot או ''כל הקופה'' בעברית, קובע שהמפלגה הגדולה מקבלת תוספת מנדטים שתקנה לה רוב של לפחות 51% מבית הנבחרים, בין אם מדובר ב10 מנדטים או 30 באופן עיוור, מכיוון שכמות חברי הכנסת המכהנים בכל עת מעוגנת בחוק יסוד: הכנסת ל120,^[3] החיזוק יבוא על חשבון שאר המפלגות.

איך השיטה תראה בפועל?
קודם כל סיעת הליכוד תוכפל (בערך) פי 2 ל61 חברי כנסת לעומת 30 כיום. במקביל על מנת לא לחרוג מ120 חברי כנסת מכהנים בכל עת שאר הסיעות יצומצמו דרסטית, סיעת המחנ''צ לדוגמא תוקטן בצורה קיצונית ל15 מנדטים בלבד- מדובר במחיקה טוטאלית של ההישגים במערכת בחירות האחרונה.^[4]

חלוקת מנדטים תחת ''השיטה האיטלקית-כל הקופה''

סיעה	כמות מנדטים נוכחים	כמות מנדטים לאחר הפעלת מנגנון ''כל הקופה''	שינוי
הליכוד	30	61	31+
המחנה ציוני	24	15	9-
הרשימה המשותפת	13	9	4-
יש עתיד	11	7	4-
כולנו	10	6	4-
הבית היהודי	8	6	2-
ש''ס	7	5	2-
ישראל ביתנו	6	4	2-
יהדות התורה	6	4	2-
מרצ	5	3	2-

התוצאות במילה אחת: טלטלה. התוצאות במשפט שלם: שמיטת הרצפה הפוליטית תחת רגליהם של מפלגות ישראל, פעילות אינסופית של מנגנוני המפלגות והירתמות טוטאלית של כלל חברי הכנסת והמועמדים ברשימה ליצור כמה שיותר מגע עם האזרחים. כל המאמץ יוקדש על מנת לגרוף את המספר הגדול ביותר של קולות ולהיות המפלגה הגדולה ביותר עם 51% מהמושבים.

מסקנות שיטת "כל הקופה"

שימוש במנגנון ה''jackpot'' ייתן למפלגת שלטון לא רק את היכולת לבחור האם היא רוצה להקים קואליציה על מנת לבסס את השלטון מבחינה פוליטית בעזרת  הגדלת הרוב שברשותה וציבורית על ידי הכנסה של עוד מפלגות (מגזרים) לממשלה. אלא גם את החופש לבחור את השותפות, המושג ''השותפים הטבעיים'' ייכחד סוף סוף מהמילון הפוליטי-ישראלי.
יחד עם זאת, השיטה יוצרת גניבת דעת הבוחר באופן מבוהק וצמצום של שוק הרעיונות הישראלי הפורה תמורת יציבות ממשלתית חד מפלגתית, שאינה צורך קיומי במדינה שבה הריבון והחוק עדיין פעילים ומתפקדים גם באקלים הפוליטי השורר בארצנו.

מזל שיש את גרסה ב'-''הבונוס'', אחרת על מה היה לנו לקרוא?

השפעת שיטת ''הבונוס'' על ישראל:

בגלל שמספר חברי הכנסת בישראל מעגן בחוק ל120 חברים מכהנים בכל עת שיטת הבונוס תרגיש לנו טבעית יותר ופחות מערערת עת ערכיה הדמוקרטים של מדינתו. בסך הכל מדובר בהכנסת תיקון יחסית פשוט לחוק יסוד: הכנסת שיגדיר שבבחירות הכלליות יועמדו 100 חברי כנסת לבחירה ושה20 המקומות הפנויים יישמרו בצד כחיזוק למפלגה הגדולה ביותר.

המשמעות המידית תהיה שמנדט יהיה סך הקולות לחלק ל100 ולא 120 כיום.
הדבר היה גורם לנו לשאול את עצמינו - איך הכנסת הייתה נראית היום לפני הבונוס.

חלוקת מנדטים תחת השיטה האיטלקית-בונוס

 *לפני בונוס למפלגה הגדולה

סיעה	מספר מנדטים נוכחי	מספר מנדטים לאחר הרפורמה	שינוי
ליכוד	30	24	6-
המחנ''צ	24	19	5-
הרשימה המשותפת	13	12	1-
יש עתיד	11	9	2-
כולנו	10	8	2-
הבית היהודי	8	7	1-
ש''ס	7	6	1-
ישראל ביתנו	6	5	1-
יהדות התורה	6	5	1-
מרצ	5	4	1-

כמו שעיננו רואות העוול הכרוך בשינוי השיטה מתחלק בצורה שיוונית תוך כדי שמירה סבירה של פער המנדטים בין המפלגות,
לאחר ''הבונוס'' האמור סיעת הליכוד הייתה מונה 44 חברים, מדובר בח''כ אחד יותר ממספר חברי הכנסת שהיה להם באותו ''מהפך'' לפני 40 שנה. בכלל - עד מערכת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ב1996 המפלגה המנצחת הייתה מונה מעל 40 חברי כנסת, אריאל שרון היה הקרוב ביותר לחזור ולשבור ב2003 עם 38 חברי כנסת את אותו מחסום אלקטורלי . היום נראה לנו בלתי אפשרי שמפלגה תצליח לעבור את רף ה40 מנדטים.

מסקנות "שיטת הבונוס" -

באותו תרחיש דמיוני של 44 חברי כנסת סיעת הליכוד עדיין תצטרך להקים ממשלת קואליציה. הדבר יקנה לה לגיטימיות רחבה יותר בקרב הציבור הרחב לעומת שיטת הjackpot  אבל תשמור על חופש הבחירה של המפלגה בנוגע לשותפות לממשלה בראשותה וחסינות הגיונית מסחטנות פוליטית של נציגי מגזר כזה או אחר בעלי תיאבון בצע הגדול יותר ממידותיו הפוליטיות והדמוגרפיות.

בנימה אישית-

ללא ספק לעומת השיטות הקודמות  שהוצגו (הבריטית והגרמנית), שקידשו את זכותו של המיעוט הפוליטי להשמיע קול שווה בניהול המדינה, ''השיטה האיטלקית'' על שתי גרסאותיה מקדשת את זכותו של הרוב היחסי למשול ולכונן ממשלה יציבה ומתפקדת. השיטה מקנה יציבות שלטונית שלא מושפעת מרעשי רקע מטעם השותפות הזוטרות והבכירות בקואליציה המאיימות לטרפד מהלכים או "לעשות דווקא" על מנת שהבוחר יזכור אותם לטובה, הרי בציון כמו שבציון, הבחירות תמיד מעבר לפינה.
בכל דיון של שיטות ממשל חשוב לזכור שייצוגיות ומשילות הם שני ערכים על אותם המאזניים, חיזוקו של אחד יבוא על חשבון השני. עבורי זה המתח הסמוי במשטר דמוקרטי, ואת ההתנגשות בין השניים ניתן בהחלט לראות בכל יום במישור הציבורי. אני בהחלט חושב שזהו הקרב המתרחש כיום במסדרונות הכוח של הממשל הישראלי ככלל ובוויכוחי הרחוב ובכיכר הפייסבוק של אזרחי ישראל בפרט.

מקורות

1.  Fascist Italy and Nazi Germany: The 'fascist' Style of Rule מאת alexander j de grand.

https://books.google.co.il/books?

id=9QVL9LcEfjUC&pg=PA26&lpg=PA26&dq=Acerbo+Law&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q=Acerbo%20Law&f=falseצריך להדגיש את המשפטים הרלוונטיים.

2. http://votes20.gov.il/

3.     http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod4.pdf

4. הליכוד זכו ב985 אלף ארבע מאות ושמונה קולות שהם שווים 61 מנדטים. המשמעות שלכך היה שכמות הקולות לאחר ניכוי הקולות למפלגות שלא צלחו את אחוז החסימה שווים ל59 מנדטים שנשארו.  4,068,536-985,408= 3,083,124 = מספר הקולות שנשארו. אחרי זה לקחתי את מספר הקולות שנשארו וחלקתי אותם ב59-מספר המנדטים הפנויים: 3,083,124/59=52,256.338 קולות למנדט. אחרי שהיה בידי התקן החדש לחישוב מנדט חילקתי את מספר הקולות של המחנה הציוני 786,313 ב52,256.338 786,3113/52,256.338=15