סוציאל או דמוקרטי?


אתחיל בתרגיל מחשבתי, תדרגו לעצמכם את החמישה תפקידים הכי חזקים בפוליטיקה הישראלית...
הרשימה הקונבנציונלית תורכב מראש הממשלה, הנשיא, יושב ראש הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון וככל הנראה הרמטכ"ל או באקלים הפוליטי הנוכחי היועץ המשפטי לממשלה.
אבל חשבתם פעם מה עם יושב ראש ההסתדרות?

יושב ראש ''הסתדרות העובדים הכללית החדשה'' (כיום אבי ניסנקורן) עומד בראש ארגון המונה כחצי מיליון עובדים במשק. ברצון שלו כולם, ללא יוצאי מן הכלל, יעבדו בחוסר אפקטיביות - השיטה הידועה כשביתה איטלקית, יודיעו במפתיע על לקיחת יום מחלה או ינקטו בשביתה ישירה וקלאסית.
הכוח העצום הזה נובע מכך שבראש ובראשונה כל עובדי המדינה הם חברי ההסתדרות: מורים, עובדי בתי חולים, עובדי משרדי ממשלה, הנמלים, חברת החשמל, חברת המים הלאומית מקורות, ספקיי התחבורה הציבורית ועוד רבים אינספור.
או בגרסה הפשוטה יותר:

 יו''ר ההסתדרות הוא האדון שיושב על כיסא מנהלים כשאת יד ימין הוא מניח על השלטר הראשי בחברת החשמל, את יד שמאל הוא מניח על הברז הראשי של חברת המים ואת רגל שמאל ורגל ימין הוא מניח על הברקס של אגד ורכבת ישראל. בפקודה שלו מדינת ישראל תיכנס ללא פחות ממצור שבו אף אדם או סחורה יוכלו להיכנס או לצאת מציון.

אבל קודם כל מה זו הסתדרות העובדים ואיך היא הגיעה לפה?
הסתדרות העובדים הכללית היא ארגון על המאגד בתוכו וועדי עובדים ממקומות עבודה שונים במשק ומהם נובע כוחה, בין אם מדובר בחברות ממשלתיות כגון חברת החשמל ורכבת ישראל, מוסדות ציבוריים כמו אוניברסיטאות או משרדי ממשלה ועובדים בשוק הפרטי כגון עובדי בתי מלון, עובדי בניין ושרותי סלולר.

בית נבחרי ההסתדרות (בינ''ה) מורכבת מסיעות ממש כמו כנסת. כמה כמו הכנסת? בדיוק כמוה. לכלל המפלגות יש סיעות תאומות בהנהלת ההסתדרות. גם למפלגות שרק לפני כמה שנים ספורות הוקמו ועדיין לוקות בחסר בכל הקשור לתשתית מפלגתית (מסתכל עליכן ''יש עתיד'' וכולנו''), המנהל הראשי הוא היושב ראש, שנבחר בהצבעה ישירה אחת ל5 שנים.

מטרת קיומה של ההסתדרות היא לדואג לרווחתם של העובדים - הבטחת העסקה, אי הלנת שכר, ביטוח וטיפול רפואי. בנוסף לכך ההסתדרות תשתמש בכוחה לקדם או לכפות מדיניות ''חברתית-סוציאליסטית'' במרחב הציבורי, ולכן תראו התייחסויות שלה לפרסומי דו''חות עוני והפגנות של מקבלי קצבאות כגון גמלאים ושילוב בעלי מוגבלויות.
ההסתדרות או בשמה המלא ''הסתדרות העובדים הכללית החדשה'' הוקמה בשנת 1994 על ידי חיים רמון ועמיר פרץ, כיורשת של הסתדרות העובדים המיתולוגית של התנועה הציונית משיעורי ההיסטוריה לאחר שזו קרסה כלכלית במיתון של שנות ה90.

לכן, לעומת איגודי עובדים מקבילים בעולם הסתדרות העובדים היא בשר מבשרה של המדינה. העובדה הזן מקנה לה מספר דברים:
1.  כוח פוליטי במפלגת העבודה ,שהיא המפלגה הסוציאליסטית המובילה בישראל.
2.חוקים בתפירה אישית.
3. צבא מגנים מפני מהפכת רלוונטיות

1.    הכוח הפוליטי - העבודה וההסתדרות same same different name?
קשרים איתנים בין מפלגות העבודה (labor) לאירגוני העובדים אינם תופעה נדירה, עשרות כתבות, מאמרים וניתוחים המתגלים מחיפוש זריז של המילים labor party unions מבהירים זאת בקלות.
אין בכך שום פסול, מובן מאליו שארגון עובדים שהוא סוציאליסטי מטבעו יתחזק קשרים עם המפלגה הסוציאליסטית המובילה של אותה  מדינה, אבל כמובן שאצלנו בישראל לקחו את זה לרמה אחת מעבר.

הזיגזוג מההסתדרות אל הכנסת ומהכנסת להסתדרות מתועדים היטב, ולא פעם ולא פעמיים היו אנשים שרקדו על שתי החתונות וכיהנו בשני התפקידים במקביל, מה שנקרא בחוק היבש - כפל תפקידים.[1]

מתוך 15 ראשי הסתדרות שהיו עד היום לא פחות מ11 מהם כיהנו כחברי כנסת מטעם מפלגת העבודה תחת שם כזה או אחר[2] ושבעה מתוכם כיהנו בשני התפקידים במקביל.
דוגמאות לזיגזוג קיימות גם מהעבר הקרוב, בשתי מערכות הבחירות האחרונות  לראשות הסתדרות העובדים (2012 ו2017) התמודדו חבר הכנסת איתן כבל נגד היו''ר דאז עופר עיני (2012)  וחברת הכנסת שלי יחימוביץ נגד היו''ר הנוכחי אבי ניסנקורן (2017) תוך כדי כהונה בכנסת.

אם במקרה נותרו לכם ספקות הרשו לי להפנות את תשומת הלב שלכם אל עבר תהליך הפריימריז שקורה בימים אלה במפלגת העבודה עבור תפקיד יושב ראש המפלגה. כלל המתמודדים בסיבוב הראשון ביקשו, הפצירו ופעלו עבור מוצא פיו של אחד - אבי ניסנקורן, היו''ר הנוכחי והדומיננטי של הסתדרות העובדים.
כי כולם יודעים שמילה או תמונת תמיכה אחת שלו ושטף של פקודי המפלגה ינוע להצביע ולקדם את המועמד שזה עתה זכה ביקרו של יו"ר ההסתדרות.

2.    חוקים בתפירה אישית
רגע, אבל יש עוד ארגוני עובדים משק שהם מזוהים פוליטית עם מפלגות ישראליות! אני שומע אותכם צועקים אלי דרך המסך ואתם צודקים לגמרי,
וכן אני מסתכל עליך הסתדרות העובדים הלאומית (ליכוד) והסתדרות הפועל המזרחי (הבית היהודי-תקומה).

אז תנו לי להסביר למה אני מתמקד בהסתדרות הכללית:
קודם כל ''הסתדרות העובדים הכללית'' גדולה פי 7 מהסתדרות העובדים הלאומית וכנראה פי עשרות מהסתדרות הפועל המזרחי.
העיתון הכלכלי
THE MARKER   חשף ב21.3.2017 [3] שמספר העובדים המיוצגים דרך הסתדרות הכללית עומד על 700 אלף, בזמן שההסתדרות הלאומית מייצגת 100 אלף עובדים ''בלבד''. לשם השוואה הפועל המזרחי אפילו לא נכנסו לכתבה, אך שיטוט קטן באתר אינטרנט שלהם מראה שהם מייצגים בסה"כ 5 מקומות עבודה.[4]
בנוסף, אם תסתכלו מעבר לכמות הפיזית של עובדים שההסתדרות הכללית מאגדת בתוכה, תראו שהיא מחזיקה ברוב המוחלט של וועדי העובדים במגזר הציבורי הכוללים: משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, חברת חשמל וחברת המים, נמלים, שדות תעופה, מעברי גבול ועוד עשרות חברות, גופים ומוסדות ציבוריים וכל זה בלי לספור את וועדי העובדים של מקומות עבודה בשוק הפרטי החברים בהסתדרות.
חלק נכבד מכוחה של ''ההסתדרות'' נובע מחקיקה ייעודית על ידי חברי כנסת, שנכתבה במיוחד לצרכי ההסתדרות, אני מתכבד להציג בפניכם את ''חוק ההסכמים הקיבוצים'' שנחקק ב1957.[5]

החוק קובע שחור על גבי לבן שכל הסכם שקשור להעסקה, פיטורים, שכר, תנאי עבודה וכדומה נחתם לא בין המעסיק למועסק אלא בין המעסיק לוועד עובדים.
עכשיו הנה החלק החשוב: החוק חל על כל הסכם שקשור ליחסי עבודה בין מעסיק למועסק גם אם מדובר בעובד שהוא לא חבר בוועד או מאוגד כלל!
סעיפים 3 ו4 קובעים שוועד העובדים הוא היחיד שזכאי לדבר, לייצג ולחתום על חוזה עבור כלל העובדים במקום העבודה גם אם רק שליש מהם חברים בוועד העובדים. באמצעות החוק הזה ההסתדרות יכול לשלוט דה-פקטו במקומות עבודה רבים ע"י הרעפת פינוקים על קבוצה מצומצמת ואקסקלוסיבית של עובדים.
חקיקה נוספת שמאדירה את כוחה האוטוקרטי של ההסתדרות הוא תיקון בעל השם המשעמם והמסורבל ''מקסימום דמי טיפול מקצועי אורגני'',[6] [7] שנחקק ב1988. התיקון הקטנטן הזה מעניק להסתדרות את הכוח לגבות מס ישירות מהמשכורת של העובדים שהחליטו לא להצטרף אליה בסך של 0.8%-1% מהשכר החודשי.

3.    הרלוונטיות - מי הזיז את הסטייק שלי?

"בסדר אז יש בהסתדרות בעיות פה ושם אבל בלעדיה מי ידאג לרווחת כלל העובדים וילחם עבור העניים, הנכים, הגמלאים וצמצום הפערים החברתיים?"
אני אתחיל בראשון:
מבחינת נושאי הליבה שלשמם הוקמו איגודי העובדים ההסתדרות ניצחה בנוק אאוט מוחלט, לא מאמינים?
1.    הזכות לשביתה מוסדרת ב1957 במסגרת חוק ''יישוב סכסוכי עבודה''[8]
2.    סכום ההשתכרות המינימלי החוקי בישראל-''שכר המינימום'' מעוגן בחקיקה ב1987 [9] וממשיך לגדול ולהתעדכן יחד עם עליית השכר הממוצע בישראל.
3.    ב1994 הבוטח טיפול וביטוח בריאותי לכלל תושבי ישראל ללא אפליה במסגרת חוק ''ביטוח בריאות ממלכתי'' [10]
4.    וכמובן הבטחת קצבה לעובד ולמשפחתו במידה והוא כבר אינו כשיר לעבוד עקב מחלה, זקנה, תאונת עבודה ובמקרה של הנורא מכל-מוות או במילה אחת: ''חוק הביטוח הלאומי'' שאיתנו עוד מ1953 ומתעדכן ומתרחב כל שנה.[11]

מאחר שאין על מה להילחם מבחינת ענייני הhardcore  ההסתדרות הכללית עברה למאבקים לשמור על השמנת.

דוגמא א:
משבר הסטייק[12]
ב 2011 ועד עובדי נמל אשדוד פתח ''בשביתה איטלקית''- שביתה לא רשמית שמהלכה העובדים נוכחים במקום העובדה אך עובדים באופן איטי ו/או לא אפקטיבי. מדוע? כי הנהלת הנמל החליטה לבטל הטבה, לא כל כך חוקית, בדמות הנפקת שובר חודשי בשווי 300 שקלים לעובדים שעבדו בתפוקה גבוהה למסעדת סטייקים שהתחילה ב2008. הנהלה החליטה לבטל את ''ההטבה'' לאחר שהעלויות שלה הגיעו ל6 מיליון שקלים בשנה!
השביתה הופסקה רק לאחר שמשרד האוצר חתם עם ההסתדרות הכללית על הגדלת המשכורת החודשית של העובדים בשווי השובר-300 שקלים.[13]
התעצבנתם? גם אני.


דוגמא ב:
חקירה בתע''א[14]
בימים אלה מתנהלת חקירה משטרתית בנוגע למעורבותם של שישה חברי ועד עובדים בפרשת שחיתות בחברה הביטחונית-טכנולוגית תע''א, בעקבות החקירה הנהלת החברה פתחה בתהליכים להשעות-לא לפטר, את החשודים עד תום החקירה. זהו צעד הגיוני ולגיטימי אבל לא עבור יו''ר ההסתדרות!
מה הוא עושה? מכריז על סכסוך עבודה ומכין את החברה וכלל המשק לשביתה.

נראה לכם הזוי? גם בשבילי.

דוגמא ג:
83 שקל לקילומטר[15]
בספטמבר 2016 התרחש טקס חניכה לרכבת העמק, מה שדרש הגעה של 5 אתתים (אחראים על איתות) של רכבת ישראל למרכז הבקרה בחוף הכרמל במקום מפרץ חיפה, מדובר במרחק של כ12 קילומטר.
עבור אותה ''נסיעה ארוכה, מייגעת ולא פרופורציונלית'' הם דרשו תוספת שכר ולאחר התערבות ההסתדרות הם גם זכו לה, כל עובד זכה למענק של 1000 שקלים או במילים אחרות- 83 שקל לקילומטר.

אלו הן רק מספר דוגמאות בודדות, חיפוש קל בארכיונים של אתרי החדשות יחשפו אתכם לשביתות ואיומים נוספים. למשל, בגלל שסירבו לשלם למנופאי נמלים על עבודה שלא עשו, אי סבסוד מורים פרטיים לילדי העובדים, דרישה להגדיל את כמות עובדי רשות השידור שייקלטו בתאגיד השידור חרף ההסכם שניסנקורן עצמו שותף לו ועוד ועוד.

אם כל זה לא הספיק כדי לשכנע אתכם, שארגוני עובדים כקונספט וההסתדרות הכללית בפרט כבר לא רלוונטיים, ובמקום להילחם עבור אלה שאין להם נלחמת עבור אלה שיש להם יותר מדי, אנא הקדשו 5 דקות לבדוק מתי הייתה הפעם האחרונה שהוכרז על שביתה כללית במשק עד שדו''ח העוני יקבל את הכבוד הראוי? איפה היו איומי השביתה לפני שבוע-שבועיים כשהנכים יצאו לרחובות במאבק על הגדלת קצבת הנכים? למה ההסתדרות שותקת בזמן שכל שני וחמישי פועל נפצע מרשלנות של מנהל אתר בנייה ואיפה לעזאזל היא הייתה  בשביתת הרופאים הגדולה של 2011?
  
הנימה האישית
ההסתדרות היא גוף הכרחי באמת, בלעדיה והדומים לה רשתות הביטחון הסוציאליות שיש לנו היום לא היו קיימות ואיתן הרגשת הביטחון התעסוקתי שלו זוכים מילוני עובדים בכל יום, אבל היא כבר לא רלוונטית.
ראשית כפי שהצגתי במהלך המאמר מטרותיה העיקריות הושגו וזכו לקונצנזוס חוצה מגזרים ומפלגות, ושנית היא הפכה להיות המונופול החזירי והדורסני שתפקידה היה להגן עלינו מפניו.
אני אישית חושב שצריך להפריד בין שביתות וסכסוכים, כי בעזרת הכוח שגלום ביכולת להשבית את נתב''ג באמצעות וועד העובדים, ההסתדרות יכולה לכופף את ידו של משרד האוצר עד שהוא ייחלק לעובדי המדינה כרטיסים לגמר ליגת האלופות או להכריח עובדים במפעל טקסטיל לשבות, כי עובדי חברת חשמל רוצים שהמדינה תשתתף בעלויות הטיסה שלהם לנופש בבורגס.
''ההסתדרות העובדים הכללית החדשה'' היא גוף גדול וסבוך בעל השפעה אדירה במרחב הפוליטי בישראל, שמצליחה להתנהל במחשכים בזכות חוק מימי האימפריה העותומנית. בתקווה המאמר הזה שפך עליה עוברכם מעט אור ובעיקר הגדיל את התודעה שלכם בכל הנוגע לפוליטיקה הישראלית.







מקורות

1.    

2.     

שם
שנות ראש הסתדרות
שנות חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה או גלגול קודם שלה
כיהן כראש מפלגת העבודה או גלגול קודם שלה
דוד בן גוריון
1921-1935
1949-1970
כן
מפא''י
1949-1953
1955-1963
רפ''י
1965-1970
דוד רמז
1935-1944
1949-1951
לא
יוסף שפרינצק
1944-1949
1949-1959
לא
פנחס לבון
1949-1950
1956-1961
1949-1961
לא
מרדכי נמיר
1950-1956
1951-1969
לא
אהרן בקר
1961-1969
1955-1956
1959-1974
לא
יצחק בן אהרן
1969-1973
1949-1964
1967-1977
לא
ירוחם משל
1974-1984
1977-1984
לא
ישראל קיסר
1984-1992
1984-1996
לא
חיים רמון
1994-1995
1983-2006
לא
עמיר פרץ
1995-2005

2006-2012 ו2016-
כן
יושב ראש מפלגת העבודה 2005-2007, כיום הוא המועמד המוביל בבחירות לראשות המפלגת העבודה


15.      http://www.themarker.com/dynamo/1.3989522

תגובות