בעיית המשילות בישראל - השיטה הגרמנית

בעיית משילות או בעיית ממשל?
נדמה כי הציבור בארץ מכיר היטב את צמד המילים "בעיית המשילות", הוא מופיע כ"כ הרבה במצעי הבחירות עד שניתן לכנותו הטרנד של הבחירות ל כנסת ה19 ב2013.
לא מדובר פה בבעיה חדשה. עוד בשנת 1954 [1] כנסות וממשלות ישראל התחבטו בבעיה וחפשו אחר הפתרון הנכסף. מה לא ניסו? העלו את אחוז החסימה ל1%, 1.5% ,2% ולאחרונה 3.25%. חוקקו הצבעה ישירה בקלפיות לתפקיד ראש הממשלה בכדי לחזק את מעמדו מול הסחטנות של המפלגות הקטנות וביטלו את הרעיון אחרי 3 מערכות בחירות עקב כישלונו הצורב. אפילו חוקקו חוק המתנה הפלת ממשלה ביכולת לכונן ממשלה חלופית ללא בחירות. זהו חוק מיותר לאור העובדה שרק ממשלה אחת בתולדות המדינה הופלה כך, והוא נעשה מיותר עוד יותר כשחושבים על זה שבשתי הפעמים האחרונות ניגשנו לקלפי ביוזמת ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
אחרי 63 שנה של ניסיון ''לרפא'' את התסמינים של הביצה הפוליטית הישראלית צריך לתת פתרון אמיתי, פתרון רדיקלי - שינוי שיטת הממשל.
יש בחוץ, בעולם הגדול, הרבה שיטות - בחירות מחוזיות, בחירות אלקטורליים, משטר נשיאותי ,נשיאות פרלמנטרית וכו'. בסדרת המאמרים החדשה נעמיק במכניקה של 4 שיטות עדיפות תוך הקבלה שלהם למציאות הישראלית לפי תוצאות הבחירות של הכנסת ה20 בשנת 2015.
השיטות שנבחרו הן:
1.    השיטה האיטלקית – שיטת MBS -  majority bonus system
2.      השיטה השווייצרית - שיטת הקנטונים
3.      השיטה הגרמנית - שיטת הADS -  Additional Member System
4.      השיטה הבריטית - שיטת הייצוג המחוזי.

השיטות נבחרו על בסיס הקריטריונים הבאים:
1.  קיום במדינות החברות במועדון י.צ.ל.כ-ישראל צריכה להיות כמו...
2. כוללות הפרדה של שלושת הכוחות פוליטיים: פרלמנט, ממשלה וראש מדינה.
3. מתאימות למדינת לאום ומדינה עם חברה מגזרית.

שיטת ADS
שיטת  Additional Member System או ''השיטה הגרמנית'' באה לפתור את המתח האלקטורלי הקיים בין הצבעה ארצית המתקיימת במדינת ישראל, להצבעה מחוזית שמתקיימת במדינות שונות וביניהן גם בריטניה.
הבעיה
בהצבעה בשיטה ארצית כמו במקרה של ישראל, חברי הכנסת לא מחויבים בקשר הדוק לצרכים ולרצונות של האזרחים, אלא לקהל חברי המפלגה. מכיוון שבשיטה הארצית חברי הכנסת ממוקמים לפי סדר מספרי ברשימות, מי שנבחר למקום השביעי הסיכוי שלו להיבחר גבוה בהרבה מהמקום החמישה עשר. הדבר נכון במיוחד במפלגה בינונית, שלא לדבר על מפלגה קטנה. כך לדוגמא חברי כנסת מרשים לעצמם להתעלם מבעיות מקומיות כמו הדיור ביישובים הדרוזים, הזיהום בחיפה, חוסר התשתיות ביישובים הערבים ועוד אין ספור מקרים. ככה זה כשיש בסיס אלקטורלי שמפוזר ברחבי המדינה.
בשיטה המחוזית מופיעה הבעיה ההפוכה שמוחקת יכולת ביטוי פוליטית ברמה מרוכזת.
אם ניקח לדוגמא את ראשון לציון כמחוז בחירה ונבדק את ההתפלגות קולות שלה בבחירות האחרונות ב2015[2] חבר הכנסת שלה יהיה מטעם הליכוד למרות ש70% מהתושבים הצביעו למפלגות אחרות, ופתקי ההצבעה שלהם ייזרקו לפח הדמוקרטי.


התפלגות ההצבעות בראשון לציון בבחירות 2015

הפתרון
שיטת הבחירות בגרמניה עובדת כך - בקלפיות האזרחים מקבלים שני פתקים לסימון הצבעה. הפתק הראשון הוא הפתק הקיים והמוכר בישראל המשמש קול אחד ושווה ערך  עבור מפלגה ספציפית שנאגרת ביחד עם שאר פתקיי הצבעה מרחבי הארץ.
הפתק השני משמש כקול עבור מועמד ספציפי על מנת שייצג בפרלמנט את המחוז שבו המצביע הספציפי גר. כך למשל אזרחית שרוצה מדינת רווחה תוכל להצביע למפלגה הסוציאליסטית בבחירות הארציות ובו זמנית להצביע עבור המועמד ממפלגת הירוקים מכיוון שנמאס לה מהזיהום התעשייתי בעיר שהיא גרה.
דוגמא א: ביום הבחירות האזרח משה מצביע בפתק הראשון (הארצי) למפלגת הגמלאים ובפתק השני (המחוזי) הוא הצביע לשמעון השכן, שהוא המועמד של מפלגת  הגמלאים לייצג את המחוז של משה. כך משה מקבל מועמד שמחוייב למחוז ההצבעה שלו, ללא קשר בהכרח לאידיאולוגיה הכללית של המפלגה חשובה לו.
בכדי שלא תהיה אינפלציה של מפלגות סקטוריאליות קטנות שנאחזות במחוז בחירה אחד נקבע בגרמניה אחוז חסימה של 5% בהצבעות ארציות או לעבור את  הסף מינימום של ניצחון ב3 מחוזות בחירה.  בעזרת חוקים אלו המפלגות צריכות לבסס תמיכה ברמה הלאומית ו/או של קבוצה עם צרכים חברתיים-פוליטיים ספציפיים.
יישום השיטה בישראל
בכדי להנגיש את ''השיטה הגרמנית'' למדינת ישראל בהצלחה, אפריד את המרכיבים שלה לשתי קבוצות, לשיטה עצמה ולמנגנוני ביטחון שגרמניה קבעה כדי להבטיח את הצלחתה.

השפעת שינוי שיטת ההצבעה בפועל
אנו הישראלים כבר מצביעים בשיטה הארצית, כך שהשינוי בא לידי ביטוי בהוספת הרוב המחוזי. הרוב המחוזי קשה יותר ליישום, מכיוון שהוא דורש לחלק את המדינה ל30 עד 60 מחוזות בחירה.
בבחירות האחרונות היו
5,881,696 בעלי זכות בחירה.[3] בהנחה שנקצה 50% ממושבי הכנסת למחוזות, מדובר ב60 מחוזות, כשכל מחוז מייצג 98 אלף אזרחים.
לפי החלוקה הזאת אוכלוסיית תל אביב שבבחירות ב2105 מנתה קרוב ל343 אלף בעלי זכות הצבעה תחולק ל3 מחוזות בחירה שלמים ובנוסף עוד מחוז שהיא תחלוק עם עיר שכנה.[4]
מצד שני, גם אם נאחד את ערערה בנגב, ירוחם, כסיפה, דימונה וערד נכשל בלהגיע לכמות המצדיקה מחוז בחירה (65% של מחוז בחירה ליתר דיוק).
השינוי המשמעותי שיכנס למערכת הפוליטית הישראלית היא שמועמדים שדורגו במקום לא מובטח ברשימת המפלגה לכנסת יוכלו לנסות את מזלם כמועמד מטעם מחוז בחירה. ייתכן שהמפלגות עצמן יציבו דווקא את החברי כנסת האטרקטיביים יותר כמועמדים של מחוזות בחירה, על מנת להגדיל את נתח השוק שלהם במחזות השונים.
אני סבור שגם המצביעים השמאלנים[5] ברעננה ישקלו האם הם מעדיפים את שר החינוך (והשכן) בנט כנציג הישיר שלהם לעומת מי שייעדו לו את מקום 34 ברשימת המחנ''צ.

התפלגות ההצבעה ברעננה בבחירות 2015
דוגמא ב: במצב של קיום ''השיטה הגרמנית'' חיים כץ, שר הרווחה והעבודה ומהבולטים בליכוד לא היה נבחר לכנסת מהרשימה הארצית  בגלל שדורג במקום ה-17.
(הליכוד קיבל 30 מנדטים מתוך 120, בחלוקה של 60 מנדטים למחוזות לליכוד יהיה 15 מנדטים ''ארציים''). לפיכך סביר להניח שהוא היה מתמודד על מחוז.
מנגנוני ביטחון
אחוז חסימה לאומי של 5% נועד להציל את השלטון המרכזי מהצורך ליישם מדיניות של מפלגות קטנות המייצגות קהילות פוליטית זניחות, בגלל שכוחן הפוליטי שגדול יותר ממדי כוחן האלקטורלי. בבחירות האחרונות 5% מהקולות הכשרים הצריך 210 אלף קולות שבדיעבד קובע שסיעות מרצ ויהדות התורה היו נמחקות מהכנסת. תיקחו לעצמכם דקה לחשוב על הדבר היה משנה את פני הפוליטיקה הישראלית ואז תיקחו שעה לחשוב איך זה היה משנה את פני מדינת ישראל.
סף מינימום של 3 מחוזות מחבר עד מחצית מחברי הכנסת באופן אלקטורלי לשטח. לא עוד תהיה התעלמות מבעיות הדיור והפשרת קרקע ביישובים הדרוזים, כשאחד מחברי בית הדמוקרטיה הישראלי יהיה תלוי ברצונם הטוב של תושבי ירכא להמשך עתידו הפוליטי.
בכנסת 19 (בחירות 2013) לא פחות מ19 חברי כנסת גרו בתל אביב,[6] עיר שרק לפני שתי פסקאות ביססתי ''שמגיעה לה'' 3 חברי כנסת בלבד. איפה הדאגה השווה לכלל בעיות אזרחי ישראל?!
רבות דובר על כך שחברי הכנסת החרדים דואגים רק לחרדים (חלוקה לפי מגזר), שחברי כנסת מהבית היהודי דואגים רק למתנחלים (מגזר\מגורים), אבל מתי ראיתם טור נוקב על כך שהסיבה שכל כך הרבה חברי כנסת קופצים מהכיסא, כשמציעים לסגור להם את המכולת בשבת אינה בגלל אידאולוגיה, אלא בגלל שזו המכולת שהם קונים בה ליד הבית?
דוגמה ג':  שילוב של מחוזות בחירה עם הצבעה ישירה ייתן מענה לאופייה המגזרי של החברה הישראלית, אחוז חסימה של 5% מוחק את ה6 מנדטים ''הארציים'' של מפלגת יהדות התורה.[7] במילים אחרות מוחק את כוחה הפוליטי של האוכלוסייה החרדית אשכנזית.
הדבר יאלץ אץ יהדות התורה לאחד כוחות עם החרדות הספרדית המיוצגת ע"י ש''ס בבחירות הלאומיות או לגרד את התחתית של הרחוב החרדי האנטי ציוני, שנוטה להיות מיליטנטי כמו שהוכח לנו בהפגנות האחרונות נגד גיוס חרדים. גם המנגנון המשומן של יהדות התורה לא רוצה להתעסק עם הפלגים הקיצוניים הללו ולבקש מהם ישועה.
כאן נכנסת שיטת המחוזות, שתשמש כגיבוי שיציל אותם מחידלון מלא. במקום 6-7 חברי כנסת הנגזרים מקולות מרחבי הארץ, הם יהיו חברי כנסת מטעם היישובים החרדיים, נציגים של הציבור במלוא מובן המילה. האוכלוסייה החרדית האשכנזית תצטרך להתרכז בבני ברק, ירושלים, מודיעין עילית ועמנואל כדי להבטיח את הנציגות שלהם בכנסת מה שימנע חיכוכים בין החברה החרדית לציונית ויוביל לאיחוד הציבור החרדי ברמה הלאומית.
מדינות שמשתמשות בשיטת ה-ADS ''השיטה הגרמנית'':
גרמניה, בוליביה, הונגריה, לסוטו, ניו זילנד, רומניה, וונצואלה ובפרלמנטים הפנימיים של וולס וסקוטלנד.
מקורות
5.      http://www.madlan.co.il/elections/2015
6.      https://docs.google.com/spreadsheets/d/1vyC8GAJ1e015pHaKBdv5fIOGGK_t7X2LF5hT0RKFSt8/edit#gid=0
7.      http://votes20.gov.il/


תגובות